בריאות מינית

מהי בריאות מינית?

כשמדברים על בריאות מינית, מתייחסים למספר תחומים שמשפיעים זה על זה:

• תפקוד מיני, חשק, עוררות והנאה
• היעדר כאב או אי-נוחות ביחסי מין
• מניעת מחלות המועברות במגע מיני
• בחירה והתאמה של אמצעי מניעה
• פוריות ותכנון משפחה
• תקשורת והסכמה ביחסים אינטימיים
• דימוי גוף ותחושת ביטחון
• קבלת מידע רפואי אמין וטיפול ללא שיפוטיות

בריאות מינית אצל נשים משתנה לאורך החיים. הצרכים של נערה צעירה אינם זהים לאלה של אישה לאחר לידה, והחוויה של אישה בגיל המעבר עשויה להיות שונה מאוד מזו שהכירה בשנות השלושים שלה. אין בכך שום דבר חריג.

המטרה אינה לעמוד בסטנדרט כלשהו של תדירות או ביצועים. אין מספר "נכון" של פעמים בשבוע ואין דרך אחת שבה אמורה להיראות מיניות טובה. מה שחשוב הוא שהפעילות המינית תהיה רצויה, בטוחה, נוחה ומתאימה לאדם או לבני הזוג המשתתפים בה.

יחסי מין בטוחים - לא רק עניין של צעירים

אחת ההנחות השגויות היא שרק צעירים צריכים לחשוב על יחסי מין בטוחים. בפועל, מחלות המועברות במגע מיני יכולות לעבור בכל גיל. לאחר גיל המעבר אמנם אין צורך באמצעי מניעה לצורך מניעת הריון, אך הסיכון להידבק במחלות מין אינו נעלם יחד עם הווסת.

קונדום מפחית את הסיכון להעברת זיהומים רבים, במיוחד כאשר משתמשים בו בצורה נכונה ועקבית. עם זאת, הוא אינו מעניק הגנה מוחלטת מפני כל הזיהומים. מחלות מסוימות, כגון הרפס או נגיף הפפילומה האנושי, עלולות לעבור גם במגע בין אזורי עור שאינם מכוסים בקונדום.

במערכת יחסים חדשה מומלץ לקיים שיחה פתוחה על בדיקות, אמצעי הגנה והיסטוריה מינית. זו אינה שיחה שמביעה חוסר אמון - להפך, היא משדרת אחריות וכבוד הדדי.

בדיקות למחלות מין - גם כשאין תסמינים

כלמידיה, זיבה, עגבת, HIV, הרפס, הפטיטיס וזיהומים נוספים יכולים לעבור במגע מיני. חלקם מתבטאים בהפרשות, צריבה, פצעים, כאבים או דימום, אך מחלות מין רבות אינן גורמות לתסמינים בכלל.

בדיקות הן אחת הפעולות החשובות שאדם פעיל מינית יכול לעשות כדי לשמור על בריאותו. סוג הבדיקות ותדירותן נקבעים לפי גיל, מספר בני הזוג, סוג המגע המיני, שימוש באמצעי הגנה, הריון וגורמי סיכון נוספים.

מקור: המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC).

הבדיקות יכולות לכלול דם, שתן או מטוש מהנרתיק, מצוואר הרחם, מהגרון או מפי הטבעת, בהתאם לסוג המגע. בדיקת דם כללית אינה כוללת באופן אוטומטי את כל הבדיקות למחלות מין - כדאי לומר לרופא במפורש מה רוצים לבדוק.

מומלץ לפנות לבדיקה לאחר מגע מיני שאינו מוגן, בתחילת מערכת יחסים חדשה, כאשר לבן או לבת הזוג התגלה זיהום, או אם מופיעים הפרשה חריגה, פצעים, גרד, צריבה, כאבים באגן או דימום שאינו מוסבר.

כאב ביחסי מין אינו מצב שצריך להתרגל אליו

כאב ביחסי מין הוא תופעה שכיחה, אך הוא אינו מצב שיש לקבל כמובן מאליו. הגורמים האפשריים כוללים יובש, זיהום, דלקת, כיווץ בלתי רצוני של שרירי רצפת האגן, אנדומטריוזיס, שינויים הורמונליים, צלקות לאחר לידה ומצבים נוספים.

בגיל המעבר, הירידה באסטרוגן עלולה לגרום ליובש, צריבה, רגישות וירידה בגמישות הרקמות. אפשר להיעזר בחומר סיכה בזמן המגע ובקרם לחות נרתיקי לשימוש קבוע. במקרים המתאימים ניתן לשקול טיפול מקומי באסטרוגן או טיפולים אחרים, לאחר בדיקה רפואית.

חשוב לא להמשיך בחדירה כואבת מתוך מחשבה ש"אולי הגוף יתרגל". כאב עלול לגרום לכיווץ נוסף של השרירים, לחשש מהמפגש הבא ולירידה בחשק. טיפול מוקדם יכול למנוע את התקבעות המעגל הזה.

חשק מיני הוא עניין מורכב

החשק המיני אינו תלוי רק בהורמונים. הוא מושפע מעייפות, מתח, דימוי הגוף, איכות הזוגיות, תחושת ביטחון, תרופות, מחלות רקע, מצב נפשי וחוויות קודמות. גם כאב, יובש או קושי להגיע לאורגזמה יכולים לגרום לירידה טבעית ברצון לקיים יחסי מין.

יש אנשים שחווים חשק ספונטני, המופיע לכאורה "מעצמו", ויש כאלה שאצלם החשק מתעורר רק בעקבות קרבה, מגע וגירוי נעים. שני הדפוסים תקינים. השאלה החשובה היא האם השינוי מפריע לך או גורם למצוקה.

כאשר קיימת ירידה ממושכת בחשק, כדאי לבדוק את התמונה המלאה ולא למהר לחפש פתרון הורמונלי בלבד. לפעמים טיפול ביובש, שיפור השינה, החלפת תרופה מסוימת או טיפול במתח משנים את המצב באופן משמעותי.

בדיקות תקופתיות וחיסונים

שמירה על בריאות מינית אצל נשים כוללת גם ביצוע בדיקות סקר לצוואר הרחם בהתאם לגיל ולהנחיות הרפואיות. בדיקות אלה נועדו לזהות שינויים הקשורים, בין היתר, לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) לפני שהם מתפתחים למחלה משמעותית.

החיסון נגד HPV יכול להגן מפני זנים מרכזיים של הנגיף ולסייע במניעת יבלות ומספר סוגי סרטן. גם מי שכבר הייתה פעילה מינית עשויה להפיק תועלת מהחיסון, בהתאם לגילה ולהיסטוריה הרפואית.

חשוב לזכור שבדיקת פאפ או HPV אינה בדיקה כללית לכל מחלות המין - אלה בדיקות שונות, בעלות מטרות שונות.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

מומלץ להתייעץ עם רופא או רופאת נשים כאשר מופיעים כאב, דימום לאחר יחסי מין, הפרשה בעלת ריח חריג, פצעים, יבלות, גרד, צריבה במתן שתן או כאבים באגן. כדאי לפנות גם בעקבות שינוי מתמשך בחשק, קושי בעוררות או באורגזמה, יובש משמעותי או כל שינוי שמפריע לאיכות החיים.

הבדיקה אינה אמורה להיות מביכה או שיפוטית. אפשר לבקש הסבר לפני כל שלב, לשאול מדוע הבדיקה נחוצה ולהפסיק אותה בכל רגע.