במרפאה אני פוגש נשים שחיכו חודשים ולעיתים שנים לפני שפנו לייעוץ, משום שהיו בטוחות שעליהן פשוט לסבול בשקט. חשוב לדעת: כיום קיימות דרכים שונות להקל על תסמיני גיל המעבר, והטיפול אינו חייב להיות זהה אצל כולן.
מהי מנופאוזה?
מנופאוזה, ובאנגלית Menopause, היא נקודת הזמן שבה הווסת נפסקת בעקבות ירידה טבעית בפעילות השחלות ובהפרשת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
מבחינה רפואית, ניתן לקבוע שאישה הגיעה למנופאוזה לאחר שחלפו 12 חודשים רצופים ללא וסת, בתנאי שהפסקת הווסת אינה נובעת מהריון, מטיפול תרופתי או ממצב רפואי אחר.
המנופאוזה עצמה היא למעשה נקודת זמן – יום השנה לווסת האחרונה. עם זאת, רוב השינויים אינם מתחילים או מסתיימים ביום אחד:
- השנים שלפני המנופאוזה נקראות פרימנופאוזה.
- התקופה שלאחריה נקראת פוסט-מנופאוזה, או התקופה שלאחר גיל המעבר.
כלומר, גיל המעבר אינו רגע שבו הגוף מחליט פתאום לשנות את כל הכללים. זהו תהליך הדרגתי, ולעיתים ממושך, שבו רמות ההורמונים משתנות והגוף מסתגל למצב חדש.
באיזה גיל מתחילה המנופאוזה?
אצל רוב הנשים המנופאוזה מתרחשת בין גיל 45 לגיל 55, והגיל הממוצע הוא כ-51. עם זאת, אין גיל אחד שמתאים לכולן.
מועד הופעת המנופאוזה מושפע בין היתר מגנטיקה, מעישון, מהמצב הרפואי ומטיפולים או ניתוחים שעברה האישה.
לעיתים הפסקת פעילות השחלות מתרחשת מוקדם מהצפוי:
- מנופאוזה לפני גיל 45 נחשבת למנופאוזה מוקדמת.
- הפסקת פעילות השחלות לפני גיל 40 דורשת בירור רפואי ועלולה להתאים לאי-ספיקה שחלתית מוקדמת.
- הסרת שתי השחלות בניתוח גורמת למנופאוזה ניתוחית, המתחילה באופן מיידי.
- טיפולים כמו כימותרפיה והקרנות עלולים לפגוע בפעילות השחלות באופן זמני או קבוע.
כאשר המחזור מפסיק בגיל צעיר מהמקובל, אני ממליץ לא לדחות את הבירור. העניין אינו מסתכם בפוריות או בגלי חום: לאסטרוגן תפקיד חשוב גם בשמירה על העצמות ועל מערכות נוספות בגוף.
מהם התסמינים של מנופאוזה?
גיל המעבר יכול להיראות אחרת אצל כל אישה. יש נשים שכמעט אינן מרגישות שינוי, ואחרות מתמודדות עם תסמינים המשפיעים על השינה, העבודה, הזוגיות ואיכות החיים.
גם אופי התסמינים אינו קבוע. הם עשויים להופיע בהדרגה, להשתנות מחודש לחודש או להיעלם ולחזור.
בין התסמינים האפשריים:
- גלי חום
- הזעות לילה
- הפרעות שינה
- עייפות וחוסר אנרגיה
- עצבנות ושינויים במצב הרוח
- חרדה או מצב רוח ירוד
- קושי בריכוז ותחושת „ערפל מוחי”
- דפיקות לב מורגשות
- כאבי ראש או שינוי בדפוס המיגרנות
- כאבים בשרירים ובמפרקים
- שינויים בעור ובשיער
- עלייה במשקל או שינוי בפיזור השומן
- ירידה בחשק המיני
- יובש, צריבה או גירוי בנרתיק
- כאבים בזמן יחסי מין
- תכיפות או דחיפות במתן שתן
- נטייה מוגברת לדלקות בדרכי השתן
גלי החום מקבלים בדרך כלל את מרבית תשומת הלב, אבל בקליניקה אני רואה לא מעט נשים שמגיעות דווקא בגלל הפרעות שינה, יובש בנרתיק, כאבי מפרקים או שינויים במצב הרוח. לעיתים לוקח זמן להבין שכל התופעות האלה עשויות להיות חלק מאותה תמונה. לפי הערכות מקובלות, כ-75%–80% מהנשים חוות גלי חום בשלב גיל המעבר, ואצל חלקן התסמינים ממשיכים מעל עשור שנים.
גלי חום והזעות לילה
גל חום הוא תחושת חום פתאומית, בדרך כלל באזור הפנים, הצוואר והחזה. הוא עלול להיות מלווה בהסמקה, בהזעה, בדפיקות לב ולעיתים גם בצמרמורת לאחר מכן.
כאשר גלי החום מופיעים בזמן השינה, הם מכונים הזעות לילה. הבעיה אינה תמיד ההזעה עצמה, אלא השינה שנקטעת שוב ושוב. למחרת זה כבר מורגש בריכוז, בסבלנות ובאנרגיה.
שינה בחדר מאוורר, לבוש קל והפסקת עישון עשויים לעזור. יש נשים שמזהות גם גורמים אישיים שמחמירים את גלי החום, למשל אלכוהול, קפאין או מאכלים חריפים.
עם זאת, לא כל שיטה עוזרת לכל אישה. כאשר גלי החום או הזעות הלילה משמעותיים ופוגעים באיכות החיים, קיימים גם טיפולים רפואיים יעילים.
גיל המעבר, מצב הרוח והזיכרון
חלק מהנשים חוות בתקופה זו רגישות מוגברת, עצבנות, חרדה, ירידה במצב הרוח או קושי להתרכז. תנודות הורמונליות עשויות לתרום לכך, אך בדרך כלל הן אינן כל הסיפור.
גיל המעבר מגיע לא פעם בתקופה עמוסה ממילא: עבודה, טיפול בהורים מבוגרים, ילדים, שינויים בזוגיות ודאגות בריאותיות. כאשר לכך מצטרפים לילות של שינה לא רצופה, קל להבין מדוע גם מצב הרוח, הזיכרון והריכוז עלולים להיפגע.
לא הכול „רק הורמונים”, אבל גם לא נכון לבטל את ההשפעה שלהם. כאשר קיימים דכדוך מתמשך, חרדה משמעותית או פגיעה בתפקוד, כדאי לפנות לקבלת עזרה ולא לחכות שהמצב יחלוף מעצמו.
יובש בנרתיק, מערכת השתן והמיניות
הירידה ברמת האסטרוגן עשויה לגרום לרקמת הנרתיק להיות דקה, יבשה ופחות גמישה. כתוצאה מכך עלולים להופיע צריבה, גרד, כאבים בזמן יחסי מין ולעיתים גם דימום קל לאחר חדירה.
ייתכנו גם תסמינים הקשורים למערכת השתן, ובהם תכיפות ודחיפות במתן שתן או דלקות חוזרות בדרכי השתן.
בניגוד לגלי חום, שנוטים להשתפר אצל נשים רבות עם הזמן, תסמינים בנרתיק ובמערכת השתן עלולים להימשך ואף להחמיר ללא טיפול. הם שכיחים, אבל זה לא אומר שצריך להשלים איתם.
במקרים קלים אפשר להיעזר בחומרי לחות המיועדים לנרתיק ובחומרי סיכה בזמן יחסי מין. במקרים אחרים ניתן לשקול טיפול מקומי באסטרוגן או טיפולים נוספים, בהתאם לתסמינים ולמצבה הרפואי של האישה.
כיצד מאבחנים מנופאוזה?
אצל נשים בגיל המתאים, האבחנה מתבססת בדרך כלל על הגיל, על השינויים במחזור ועל התסמינים. ברוב המקרים אין צורך לבצע בדיקות דם כדי לאשר מנופאוזה.
בתקופת הפרימנופאוזה רמות ההורמונים עשויות להשתנות במידה ניכרת. לכן בדיקת הורמונים בודדת אינה תמיד מספקת תשובה ברורה.
במצבים מסוימים הרופא עשוי להמליץ על בדיקות כדי לשלול הריון, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, אנמיה או סיבות רפואיות אחרות. בירור חשוב במיוחד כאשר התסמינים מופיעים בגיל צעיר מהצפוי או אינם מתאימים לתמונה הרגילה של גיל המעבר.
נקודה שחשוב לי להדגיש: דימום שמופיע לאחר 12 חודשים ללא וסת דורש בדיקה, אפילו אם מדובר בכתם קטן או באירוע חד-פעמי. דימום לאחר מנופאוזה אינו נחשב לחזרת המחזור ואין להתעלם ממנו.
האם מנופאוזה משפיעה על הבריאות לטווח הארוך?
לאחר המנופאוזה, הירידה באסטרוגן קשורה להאצה באובדן מסת העצם ולעלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס. עם העלייה בגיל משתנים גם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם. בחמש השנים הראשונות שלאחר המנופאוזה קצב איבוד מסת העצם מואץ, ועשוי להגיע לכ-10% מהמסה הכוללת - ולכן זו התקופה המשמעותית ביותר לבדיקת צפיפות עצם.
זו הזדמנות טובה לעבור על התמונה הבריאותית הרחבה ולא להתמקד רק בגלי החום. בין היתר, כדאי לבדוק לחץ דם, סוכר ושומנים בדם ולהקפיד על בדיקות הסקר המומלצות בהתאם לגיל ולרקע הרפואי.
פעילות גופנית, ובמיוחד פעילות נושאת משקל ואימוני התנגדות, מסייעת לשמירה על מסת העצם והשריר. גם תזונה מאוזנת, צריכה מספקת של סידן, רמה תקינה של ויטמין D, הפסקת עישון והגבלת אלכוהול חשובות לבריאות הכללית.
לא צריך להפוך ביום אחד לספורטאית אולימפית. הליכה, עלייה במדרגות ותרגילי כוח הדרגתיים הם בהחלט התחלה טובה.
מהן אפשרויות הטיפול במנופאוזה?
הטיפול נקבע לפי סוג התסמינים, חומרתם, גיל האישה, הזמן שחלף מתחילת המנופאוזה והרקע הרפואי שלה. אין טיפול אחד שנכון לכולן, ומה שהתאים לחברה או לבת משפחה אינו בהכרח הטיפול המתאים עבורך.
טיפול הורמונלי
טיפול הורמונלי נחשב לטיפול היעיל ביותר בגלי חום ובהזעות לילה. הוא עשוי לעזור גם בהפרעות שינה ובתסמינים נוספים, וכן לסייע במניעת אובדן עצם אצל נשים המתאימות לטיפול.
את האסטרוגן ניתן לקבל בכדורים, במדבקות, בג׳ל או בתרסיס. אישה שיש לה רחם זקוקה בדרך כלל גם לפרוגסטוגן, שתפקידו להגן על רירית הרחם.
הטיפול ההורמונלי אינו מתאים אוטומטית לכל אישה. היסטוריה רפואית הכוללת מחלות מסוימות – ובהן סוגים מסוימים של סרטן, קרישי דם, מחלת כבד ומחלות לב וכלי דם – עשויה להשפיע על בחירת הטיפול.
לכן ההחלטה צריכה להתקבל לאחר הערכה אישית ושיחה מסודרת על היתרונות, הסיכונים והעדפותיה של האישה.
טיפולים שאינם הורמונליים
קיימים גם טיפולים שאינם הורמונליים, לרבות תרופות מסוימות וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שעשוי לסייע בהתמודדות עם גלי חום, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח.
גם תוספים ותכשירים המשווקים כ„טבעיים” אינם בהכרח נטולי סיכון. הם עלולים לגרום לתופעות לוואי או ליצור תגובות עם תרופות אחרות. טבעי הוא תיאור של מקור החומר – לא תעודת ביטוח.
מתי כדאי לפנות לייעוץ רפואי?
אין צורך לחכות עד שהתסמינים יהפכו לבלתי נסבלים. כדאי לפנות לייעוץ כאשר הם פוגעים בשינה, במצב הרוח, בעבודה, במיניות או בתפקוד היומיומי.
חשוב במיוחד להיבדק במקרים הבאים:
- דימום לאחר 12 חודשים ללא וסת
- דימום חריג, כבד או ממושך
- הפסקת המחזור לפני גיל 45
- כאבים בזמן יחסי מין או דימום לאחריהם
- דכדוך, חרדה או פגיעה משמעותית בתפקוד
- תסמין חדש, חריג או כזה שמעורר דאגה
מטרת הבדיקה אינה רק להחליט אם מדובר בגיל המעבר. היא נועדה גם לשלול מצבים רפואיים אחרים ולבחור טיפול שמתאים לאישה עצמה.
לסיכום: מנופאוזה היא שלב חדש, לא סוף הדרך
מנופאוזה היא חלק טבעי מחיי האישה, אבל החוויה אינה זהה אצל כולן. יש נשים שעוברות את התקופה כמעט ללא הפרעה, ואחרות חוות תסמינים המשפיעים באופן ממשי על השינה, מצב הרוח, המיניות ואיכות החיים.
המטרה אינה להחזיר את הזמן לאחור, אלא לעבור את התקופה הזו בצורה בריאה, נוחה ובטוחה ככל האפשר.
אם יש מסר אחד שחשוב לי להעביר, הוא שאין צורך „לשרוד” את גיל המעבר בשקט. אפשר לבדוק, להתייעץ ולטפל.
המאמר נכתב על ידי ד״ר גיא גוטמן. המידע המופיע בו הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי אישי ואינו מחליף בדיקה, אבחון או המלצה של רופא.
