לאחר המנופאוזה

מהי פוסט מנופאוזה?

פוסט מנופאוזה, ובאנגלית Postmenopause, היא התקופה שמתחילה לאחר שאישה לא קיבלה מחזור במשך 12 חודשים רצופים, כאשר אין סיבה רפואית אחרת להפסקת הווסת.

כדי לעשות מעט סדר במונחים:

• פרימנופאוזה - השנים שלפני הפסקת הווסת, שבהן המחזור עשוי להיות לא סדיר ומופיעים תסמינים שונים.
• מנופאוזה - נקודת הזמן שנקבעת בדיעבד לאחר שנה ללא מחזור.
• פוסט מנופאוזה - כל התקופה שלאחר מכן.

כלומר, אין שלב שבו "מסיימים" את הפוסט מנופאוזה. זו אינה תקופת מעבר זמנית אלא השלב שבו נמצאת האישה במשך יתרת חייה.

בתקופה זו רמות הורמוני המין נשארות נמוכות, הביוץ נפסק ולא ניתן עוד להיכנס להריון באופן טבעי. עם זאת, הצורך במעקב גינקולוגי ובריאותי בהחלט אינו מסתיים יחד עם המחזור.

מקור: Cleveland Clinic.

מה קורה אחרי גיל המעבר?

נשים רבות מצפות לעיתים לתשובה חד-משמעית: התסמינים נעלמים או נשארים. בפועל, התמונה מורכבת יותר.

אצל חלק מהנשים גלי החום והזעות הלילה נחלשים משמעותית או נעלמים. אצל אחרות הם ממשיכים במשך שנים. השינה ומצב הרוח עשויים להשתפר, אך לא תמיד באופן מיידי. במקביל, הרמות הנמוכות של האסטרוגן משפיעות בהדרגה על העצמות, הנרתיק, דרכי השתן, השרירים ומערכות נוספות.

תופעות שעשויות להימשך או להופיע לאחר המנופאוזה כוללות:

• גלי חום
• הזעות לילה
• הפרעות בשינה
• יובש בעור ושינויים בשיער
• כאבי שרירים ומפרקים
• שינויים במשקל ובפיזור השומן
• ירידה בחשק המיני
• יובש, צריבה או גירוי בנרתיק
• כאב בזמן יחסי מין
• תכיפות או דחיפות במתן שתן
• דליפת שתן
• נטייה לדלקות חוזרות בדרכי השתן
• שינויים במצב הרוח

לא כל תופעה שמופיעה בגיל הזה נגרמת מהורמונים. עייפות, עלייה במשקל, כאבים או שינויים במצב הרוח יכולים לנבוע גם מבעיות בבלוטת התריס, אנמיה, הפרעות שינה, תרופות ומצבים רפואיים אחרים. לכן לא כדאי להדביק לכל תסמין את התווית "זה הגיל" ולסגור את התיק.

האם גלי החום נעלמים לאחר גיל המעבר?

אצל נשים רבות גלי החום נעשים פחות תכופים ופחות חזקים עם הזמן, אך אין לוח זמנים אחיד. יש נשים שמפסיקות לסבול מהם זמן קצר לאחר המנופאוזה, ואחרות ממשיכות לחוות אותם במשך שנים.

אם גל חום מופיע לראשונה זמן רב לאחר המנופאוזה, נעשה חמור יותר או מלווה בתסמינים חריגים, מומלץ לפנות לבדיקה. הזעה ודפיקות לב יכולות להיות קשורות גם לבלוטת התריס, לתרופות, לזיהומים ולמצבים רפואיים נוספים.

כאשר גלי החום מפריעים לשינה או לתפקוד, אין צורך לחכות בסבלנות שהגוף "יסיים עם זה". קיימים טיפולים הורמונליים ולא הורמונליים, והבחירה ביניהם נעשית בהתאם לגיל, לחומרת התסמינים ולהיסטוריה הרפואית.

שינויים בנרתיק ובדרכי השתן

לאחר הפסקת פעילות השחלות, הירידה באסטרוגן יכולה לגרום לרקמות הנרתיק ודרכי השתן להיות דקות, יבשות ורגישות יותר. התופעה מכונה התסמונת הגניטואורינרית של גיל המעבר.

התסמינים האפשריים כוללים יובש בנרתיק, צריבה, גרד או גירוי, כאב בזמן חדירה, דימום קל לאחר יחסי מין, תכיפות או דחיפות במתן שתן, צריבה בעת מתן שתן, דלקות חוזרות בדרכי השתן ודליפת שתן.

בניגוד לגלי חום, תסמינים אלה אינם בהכרח משתפרים מעצמם ואף עלולים להחמיר ללא טיפול. אפשר להיעזר בחומרי לחות לנרתיק ובחומרי סיכה, ובמקרים המתאימים ניתן לשקול טיפול מקומי באסטרוגן או אפשרויות טיפול אחרות.

חשוב לזכור שכאב ביחסי מין אינו משהו שצריך "להתרגל אליו". טיפול מתאים יכול לשפר את הנוחות, המיניות ואיכות החיים.

סכנות בריאותיות אחרי גיל המעבר

לא כל אישה תפתח בעיה רפואית, אבל קיימים סיכונים שחשוב להכיר כדי שניתן יהיה לפעול להפחתתם.

ירידה בצפיפות העצם: לאסטרוגן יש תפקיד חשוב בשמירה על מסת העצם. לאחר המנופאוזה קצב אובדן העצם עשוי לעלות, ועם הזמן עלול להתפתח מצב של אוסטאופניה או אוסטאופורוזיס. שמירה על בריאות העצם כוללת פעילות גופנית נושאת משקל, אימוני כוח, תזונה המכילה סידן, רמה מספקת של ויטמין D, הימנעות מעישון והגבלת אלכוהול.

מחלות לב וכלי דם: הסיכון עולה עם הגיל, ולאחר המנופאוזה השינויים ההורמונליים עשויים להיות חלק מהתמונה. מומלץ לעקוב אחר לחץ הדם, רמות הסוכר והשומנים בדם, ולהתייעץ עם הרופא בנוגע לגורמי סיכון אישיים.

שינויים במשקל ובמסת השריר: אימוני כוח חשובים במיוחד בשלב זה, משום שהם מסייעים לשמור על השרירים, העצמות, שיווי המשקל וקצב חילוף החומרים.

מקור: NHS Inform.

דימום לאחר גיל המעבר - סימן שמחייב בירור

לאחר שחלפו 12 חודשים רצופים ללא וסת, כל דימום נרתיקי חדש דורש בדיקה רפואית. הדבר נכון גם אם מדובר בטיפה אחת בלבד, בכתם קטן או בדימום שהופיע לאחר יחסי מין.

במקרים רבים הסיבה אינה מסוכנת ויכולה להיות קשורה ליובש ולרגישות של רקמת הנרתיק. עם זאת, דימום יכול להיגרם גם מפוליפ, עיבוי של רירית הרחם, שימוש בתרופות מסוימות או, לעיתים, מממאירות.

אין צורך להיכנס מיד ללחץ, אבל גם לא כדאי להתעלם. הכלל הפשוט הוא: דימום לאחר המנופאוזה בודקים.

האם ממשיכים להגיע לרופא נשים?

בהחלט. העובדה שהווסת הסתיימה אינה מסיימת את המעקב הגינקולוגי. גם לאחר גיל המעבר חשוב להמשיך בבדיקות תקופתיות בהתאם לגיל, לרקע הרפואי ולהמלצות הרופא.

המעקב עשוי לכלול בדיקות סקר של צוואר הרחם, בדיקות שד וממוגרפיה, הערכת בריאות העצם, מעקב אחר לחץ דם, סוכר וכולסטרול, בירור של דימום, כאב או הפרשות חריגות, טיפול בתסמינים בנרתיק ובמערכת השתן ושיחה על שינה, מיניות ובריאות הנפש.

גם אם אין תסמינים, זו הזדמנות לוודא שבדיקות הסקר מעודכנות ולבחון גורמי סיכון שניתן לשנות.

האם ניתן לקבל טיפול הורמונלי בפוסט מנופאוזה?

טיפול הורמונלי עשוי להיות יעיל לגלי חום, להזעות לילה ולתסמינים נוספים. הוא יכול גם להפחית אובדן עצם בזמן השימוש. עם זאת, ההחלטה אם להתחיל טיפול תלויה בגיל האישה, בזמן שחלף מהמנופאוזה, בסוג התסמינים ובהיסטוריה הרפואית.

ככלל, מאזן היתרונות והסיכונים עשוי להיות נוח יותר אצל נשים בריאות שמתחילות טיפול לפני גיל 60 או בתוך עשר שנים מתחילת המנופאוזה, אך כל מקרה דורש הערכה אישית. אישה שיש לה רחם זקוקה בדרך כלל גם לפרוגסטוגן לצד אסטרוגן מערכתי כדי להגן על רירית הרחם.

כאשר הבעיה העיקרית היא יובש בנרתיק או תסמינים בדרכי השתן, לעיתים ניתן להשתמש בטיפול מקומי במינון נמוך. אין טיפול אחד שמתאים לכולן.

איך שומרים על הבריאות לאחר המנופאוזה?

כדאי להתמקד בכמה הרגלים מרכזיים:

• לבצע פעילות אירובית ואימוני כוח באופן סדיר
• לאכול תזונה מגוונת ועשירה בירקות, חלבון ומקורות לסידן
• להקפיד על צריכת ויטמין D בהתאם להנחיה רפואית
• להימנע מעישון
• להגביל צריכת אלכוהול
• לשמור על שגרת שינה
• להמשיך בקשרים חברתיים ובפעילויות מהנות
• להקפיד על בדיקות סקר ומעקב רפואי

תוספי תזונה אינם נדרשים באופן אוטומטי לכל אישה. לפני נטילת סידן, ויטמין D או תכשירים "טבעיים", כדאי לבדוק אם הם נחוצים ואם הם מתאימים למצב הבריאותי ולתרופות הקבועות.